בין 15-20% מהנשים מתמודדות עם כאבים בזמן קיום יחסי מין. אחוז גבוה למדיי!
יכולים להיות לזה שמות שונים:
דיספראוניה- כאבים ביחסי מין
וסטיבוליטיס/ וסטיבולודיניה- כאב בפתח הנרתיק המופק ממגע.
וולוודיניה- כאבים בפות או בנרתיק.
וגיניסמוס- התכווצות שרירית בתגובה למגע.
הכאב יכול לנבוע מסיבות שונות, כמו כיווץ יתר בשרירי רצפת האגן (מסיבות שונות), קרום בתולים מעובה, כאבים על רקע הורמונלי, כאבים על רקע עצבי, דלקות, פטריות נרתיקיות כרוניות ועוד..
ברגע שקיים כאב, תגובת השרירים היא להתכווץ (מנגנון אוטומטי של הגוף שנועד להגן על המקום), אבל הדבר שקורה בפועל הוא הגברת הכאב. כך נוצר מעגל כאב שהיציאה ממנו מאוד קשה ומאתגרת.
כאב - התכווצות - כאב - התכווצות... וחוזר חלילה.
לאחר שלילת דלקות/ פטריות, ניתן לטפל בכאב וברוב המקרים לשפר באופן משמעותי את המצב ולגלות את המקור שלו.
לרוב קיים כיווץ יתר. אם הוא ראשוני, ניתן באמצעות פיזיותרפיה של רצפת האגן לשחרר את השרירים וללמוד להרפות אותם, בעזרת טכניקות מנואליות ומכשור (ביופידבק, לייזר נמוך עוצמה).
אם הכיווץ משני למצב אחר, ניתן לשחרר את שרירי רצפת האגן במקביל לזיהוי מקור הכאב ולהוריד את הכאב משמעותית.
בגלל הכאבים קיימת ירידה בחשק המיני, דבר הגורם להחמרה נוספת בנוסף לכיווץ היתר ולכאב הקיים.
לכן, ההמלצה היא לא לקיים יחסי מין מלאים ללא עוררות מינית גבוהה.
המוח 'רושם' חוויות כואבות וזוכר אותן וכך 'מוכן' לכאב ע"י התכווצות שרירית מקדימה.
אם את סובלת מכאבים בקיום יחסי מין, את מוזמנת לכתוב לי או להתקשר. אעזור לך למצוא את הטיפול הנכון ביותר עבורך ותוכלי לחזור או להתחיל לקיים יחסי מין ללא כאב ובהנאה מלאה.
Komentáře