באגן הנשי קיימים 3 איברים- שלפוחית השתן, הרחם והרקטום.
האיברים האלו מעוגנים לאגן ע"י רצועות, שנחלשות אחרי לידות וכך האיברים הופכים להיות מוביליים כלפי מטה, בכל מאמץ שאנחנו עושות.
כך, בזמן מאמץ כל אחד מהאיברים (או אפילו שניים/ שלושה מהם) עלול לצנוח.
כשאיבר צונח, הוא צונח אל תוך הנרתיק בדרך כלל-
כששלפוחית השתן צונחת היא דוחפת את קיר הנרתיק הקדמי, כשהרקטום צונח הוא דוחף את קיר הנרתיק האחורי וכשהרחם צונח הוא משתפל לתוך הנרתיק כלפי מטה.
ישנן 4 דרגות צניחה. בדרגה הנמוכה ביותר לרוב לא נהיה מודעות לקיומה של הצניחה ובדרגה הגבוהה ביותר, הצניחה תבלוט ואף תצא מפתח הנרתיק.
מה התחושה כשקיימת צניחה?
תחושת כובד בנרתיק, כאבי אגן וגב תחתון, בעיקר אחרי עמידה ממושכת, תחושה של טמפון 'תקוע', זרם שתן חלש/ זרזיפי ו/ או תחושת התרוקנות לא מלאה של שתן/ צואה.
חשוב שתזכרי:
רוב הצניחות הן קלות עד בינוניות וניתן לטפל בהן שמרנית בפיזיותרפיה של רצפת האגן.
הנה כמה טיפים למניעת החמרה של צניחה ולחיזוק שרירי רצפת האגן:
אל תשבי זמן רב בשירותים. הישיבה הממושכת מחלישה ומותחת את רצפת האגן ועלולה להחמיר צניחות
השתדלי להימנע מלחיצות בזמן שאת בשירותים- גם לשתן וגם לצואה. אם בכל זאת את מרגישה צורך לדחוף, נשפי תוך כדי הלחיצה
בכל מאמץ שאת עושה, בפעילות גופנית או ביום-יום: הוציאי אוויר וכווצי את הסוגרים. כך תמנעי את החמרת הצניחה
אם את חווה אחד או יותר מהתופעות שלעיל, אני ממליצה לך בחום לפנות בהקדם לטיפול.
כתבי לי ואחזור אליך בהקדם
